חתול רחוב
מס' הצגה: 572
הצגת בכורה: 18/02/2004
מספר הצגות: 55 עד דצמבר 2004

יוצרים


מאת :
גורן אגמון
בימוי :
רביד דברה
תפאורה :
לילי בן נחשון
תלבושות :
דליה פן
מוסיקה :
שוש רייזמן , ארן לביא
הדרכת קפוארה :
איזק בן אסולין
תאורה :
ג'ודי קופרמן


סיפור משבר הנוצר בין אב, איש טלוויזיה מפורסם, לבנו בן השש עשרה. הבן, נער רגיש בגיל ההתבגרות, מתכוון להיעלם למספר שעות מהבית, אבל מוצא עצמו מסתובב עם חבורת נערי רחוב. הוא אינו מודע לכך שבתוך זמן קצר ביותר הוא חוצה את הגבולות מעולם השמנת לעולם אפל ומסוכן בו שולטים הכח והסמים, ומתחוללת מלחמת קיום אכזרית. האב יוצא לחפש אותו, מופתע למצוא אותו עם נערי רחוב, ומנסה לחדור אליהם כדי להגיע אל הבן האובד. דרך החיפוש הקשה, ותוך כדי ויתור על הקריירה שלו, מבין האב שהחמיץ את בנו כל חייו.

 

 

Street Cat

 

By Goren Agmon

Play no. 572

Opening show: 28/02/2004

 

 

Creative team

 

 

Director: Ravid Davara

Set Designer: Lily Ben-Nachshon

Costume Designer: Dalia Penn

Music: Shosh Riseman, Aran Lavie

Movement: Marina Beltov

Lighting: Judy Kupferman

Kapuera: Isaac Benasulin

 

 

cast

 

Ilan: Shmil Ben-Ari

Michael: Benjamin David Eldar

Pushon: Michael Koresh

Sara: Sandra Sade

Itzik: Amir Zvi

The Leader: Zohar Strauss

Shair: Yoav Bartel

Shmulik: Yonatan Rozen

Natalie: Hilla Vidor

Osnat: Keren Ron

 

Michael, an adolescent, runs away from home following a bitter argument with his father. He runs away because of the anger and frustration he feels at his father’s failure to notice his exceptional and sensitive personality and inability to grant him the freedom and space he needs for his development and growth.

Michael’s father, a successful television anchor, sets off on a journey in search of his son. His stubborn hunt brings him into contact and forces him to face a group of young boys living in the streets, trying to survive in a menacing world of drugs, prostitution and crime. At the same time Michael becomes part of the group and rediscovers his inner strength.

The father, on his determined journey, and the ‘runaway’ son both gain renewed insight that sheds light on their relationship and gives them both the ability to forgive.


"עניינו של המחזה החדש שכתבה גורן אגמון הוא בעייתם של ילדי רחוב שברחו מן הבית, ילדים במצוקה שחיים בעולם שמציע סמים, זנות ופשע. הבמאית רביד דברה השתמשה במחזה כבשלד מצויין ליצירת הצגה דינאמית. כבר בהתחלה היא בונה תמונה אלימה, שהיא מעניינת כפתיחה בימתית טובה, אבל אינה נובעת מן המחזה. שלושה שחקנים עושים כאן עבדה מצויינת : מיכאל כורש, נפלא בדמות מופנמת ללא מילים. סנדרה שדה מעשירה תפקיד דל ומעניקה לו נוכחות משכנעת והילה וידר מצויינת בתפקיד של זונה צעירה ואנרגטית.

אליקים ירון. "מעריב". 03.05.2004

"מה שמעניק להצגה איכות תיאטרלית ואפילו פואטית לרגעים, הוא הבימוי האנרגטי של רביד דברה שמנצל עד תום את התפאורה המיוחדת של לילי בן נחשון שהופכת את הכיכר העזובה למגרש משחקים ענק. דברה גם מוציאה מצוות השחקנים הצעיר ביצועים חריפים ומשכנעים, במיוחד ראויים לציון יונתן רוזן, הילד החרדי המוכה ויואב ברטל הילד החולה שעבר התעללות מינית. אולי זו אינה הצגה עם עומק רגשי אמיתי או אמירה מתוחכמת, אבל בזכות הביצוע היא בהחלט מצליחה להמחיש את המצוקה והויטאליות של החיים בצד האכזרי והמשוחרר של חיי הרחוב.

שי בר-יעקב. "ידיעות אחרונות". 28.04.2004