גבירתי הנאווה
מס' הצגה: 673
הצגת בכורה: 30/10/2013
מספר הצגות: 273

יוצרים


מאת :
אלן ג'יי לרנר
הדרכה ופיתוח קול :
דוקי עצמון
תרגום :
דן אלמגור , שרגא פרידמן
בימוי :
משה קפטן
תפאורה :
ערן עצמון
תלבושות :
ילנה קלריך
מוסיקה :
פרדריק לאו
פזמונים :
אלן ג'יי לרנר
ניהול מוסיקלי :
יוסי בן-נון
פאות :
אסנת שגיא
תנועה :
אביחי חכם
סאונד :
איציק פריד
תאורה :
קרן גרנק
עוזר מנהל מוסיקלי :
אוהד בן אבי
עיבודים לסמפלר :
ליאור רונן
ניהול ליהוק :
רות טון

שחקנים


פרופסור היגינס :
נתן דטנר
אלייזה דוליטל :
שני כהן
קולונול פיקרינג :
דב רייזר
אלפרד דוליטל :
פיני קידרון
גברת פירס :
רובי פורת-שובל , אורלי טובלי
פרדי אינספורד היל :
אדם להב
גב אינספורד היל :
גבי אוהד דוד
גב היגינס :
מרים גבריאלי
גב' היגינס :
תמי ספיבק
חבר להקה :
אורן חבוט , אשוט גספריאן
חברת להקה :
ג'סיקה אוזן
להטוטני רחוב :
דור הררי
להטוטני רחוב :
דור רייבי
חברת להקה :
דוריס נמני , טליה בן מזי"א
גב' הופקינס :
יפה תוסיה-כהן
מלכת טרנסילבניה / ליידי בוקסינגטון :
לירון יואלי
חבר להקה :
מיכאל עינב
ג'יימי :
ניר שיבר
חברת להקה :
נעמה נחום , ענת טוביה
חבר להקה :
ערן חגי נויברג
חברת להקה :
קארין שיפרין
הארי לורד בוקסינגטון :
רועי קקון
חברת להקה :
רינת גולדמן
זולטן קרפאטי / ג'ורג המוזג :
שלומי ברטונוב
להטוטני רחוב :
תומר דהן
חברת להקה :
תות מולאור , תמר אילנאי , הילה שלו
פסנתר וניצוח :
אוהד בן אבי
קלידים וסמפלר :
גיורא ליננברג , ליאת פרלוג מאירי
כלי הקשה :
יוני גבעוני , אסף רוט
קלרינט :
אור סידי , קרן גולדנצוויג
חצוצרה :
אודי דונטקובסקי , דורון סילשי
טרומבון :
לואיזה סלומון , יונתן וולצוק
חליל :
עדי קייזר
קונטרבס :
ענבר פז

מחזמר שתחילתו וסופו - בהתערבות

עלילות המחזמר "גבירתי הנאווה" ( המבוסס, כידוע, על המחזה "פיגמליון" שכתב ברנרד שואו לפני 100 שנה בדיוק) מתחילה בשרשרת פגישות מקריותובהתערבות.

ארבעה מתוך גיבורי המחזמר נפגשים לראשונה בתחילת ההצגה וממש במקרה ביציאה מאולם התיאטרון בקובנט גארדן בלונדון. על המדרכה שלפני התיאטרון יושבת אלייזה דוליטל, מוכרת פרחים צעירה, ענייה וחסרת השכלה, שהגיעה מאחת השכונות העניות של לונדון- העיר ששכונות רבות לה, ובכל אחת מהן מדברים התושבים אנגלית בהיגוי ובתחביר ה"קוקני" העממי והעסיסי המיוחד לשכונתם. במקרה - ואולי שלא במקרה - עומד מאחורי העמוד, לא הרחק ממוכרת הפרחים הקולנית, גנטלמן אנגלי, פרופסור היגנס, חוקר לשון ודיאלקטים בעל שם, המאזין ללשואו נה והיגויה של הצעירה ורושם אותו בפנקסו, כדרכו במחקר. וממש במקרה, כביכול, נקלע לשם גם קולונל בדימוס של הצבא הבריטי בשם פיקריניג- גם הוא מומחה לחקר דיאלקטים, שהגיע במיוחד מהודוכדי לפגוש את פרופסר היגנס, שאת ספריו העריץ, ולא שיער שיתקל בו דווקא בפתח התיאטרון שמהצגתו יצא. היגנס המתמוגג מלשונה העסיסית של מוכרת הפרחים היושבת על המדרכה, מציע לפקרינינג התערבות: תוך כמה חודשים הוא יכול לדבריו, להפוך את הנערה " ההמונית" ל " ליידי" אנגלית, שאיש לא יבחין בכך שדיברה אי פעם בהיגוי "נמוך". ובעוד שני המלומדים דנים בתנאי ההתערבות, יוצא מהתיאטרון- שוב במקרה כמובן- צעיר תמים בשם פרדי, בן למשפחה טובה,שימלא מאוחר יותר, בלא ידיעתו, תפקיד לא מבוטל בחייהם של אלייזה ושל פרופסור היגנס. כך בפגישה המקרית המרובעת הזו על המדרכה ובהתערבות המשועשעת בין שני הגנטלמנים חוקרי הלשואון סביב מוכרת הפרחים הוולגרית אך החיננית, מתחילה עלילת המחזה והמחזמר שלנו. וזו מבוססת על סיפור יווני קלאסי עתיק שהתרחש בקפריסין הסמוכה. ברנרד שואו האירי, שנחשב ובצדק לסופר גאוני וזכה מאוחר יותר גם בפרס נובל לספרות, משתעשע בהרבה הומור, שנינות, רגישות ואהבה, בדמויותיו, המייצגות את השכבות החברתיות והתרבותיות, השאונות של אנגליה לפני מאה שנה. מול השוק והפאב העממי של הסביבה בה גדלו אלייזה ואביה העסיסי, אלפרד דוליטל( הרואה את עצמו כדובר מעמד הבינוני) הוא מציג בפנינו לא רק את דירתו של היגנס והרחוב האמיד בו הוא ג, אלא גם את ביתה ההדור עוד יותר של אמו של הפרופסור ואת התא האריסטוקרטי הקבוע שלה במגרש מרוצי הסוסים באסקוט בו נפגשת החברה הגבוהה, ובו נערכת מדי כמה דקות התערבות נוספת: איזה סוס ינצח במירוץ? ואל נשכח גם את האולם המלכותי של הנשף, שבו עומדת אלייזה למבחן : האם ינצח הפרופסור בהתערבות שלו עם הקולונל?  מרתקת ומרגשת עוד יותר היא מערכת היחסים רבת השלבים בין הפרופסור הציניקן והמתנשא לבין נערת השואוק שהפכה ל " גיברת.

באחרית דבר שהוסיף שואו לפיגמליון , בניגוד למחזמר, הוא מספר כי לבסוף, בחרה אלייזה- שהגשימה את חלומה להפוך לבעלת חנות פרחים קטנה - להינשא דווקא למחזר הצעיר והתמים פרדי.  

"בביקורת הקצרה, שיבחתי את נתן דטנר בתפקיד היגנס ושמחתי שיכולתי. מספיק פעמים בעבר נטפלתי להיגוי שלו וכאן הוא במיטבו ההיגויי, המשחקי וגם המוסיקלי. הוא מיטיב לדבר-לשיר את ארבעת המונולוגים המולחנים שלו. פיני קדרון בתפקיד אלפרד דוליטל יוצר כאן בהחלט את אחד מהטובים בתפקידיו. דב רייזר הוא פיקרינג חביב מאוד וכמותו מרים גבריאלי כגברת היגנס ושלומי ברטונוב בתפקיד זולטאן קרפטי.

אדם להב הוא הזמר המקצועי היחיד על הבמה הזאת בתפקיד פרדי איינספורד היל. אפשר לציין לחיוב את התלבושות שעיצבה ילנה קלריך וגם את התפאורה הפשוטה היפה והמתוחכמת שעיצב ערן עצמון. התאורנית קרן גרנק עשתה כאן עבודה טובה מאוד ביצירת האווירה הנכונה.

שני כהן ששמה הולך לפניה כקומיקאית, היא ליהוק טבעי לחלק הראשון של המחזמר שכן לייזה היא דמות קומית-ארצית. מבחינה זו כהן היא לייזה הלכלוכית, טבעית ממש, כפי שאודרי הפבורן בסרט הייתה טבעית כלייזה הליידי. בהחלט יכול להיות שכהן נבחרה לגלם את התפקיד כי שמה כקומיקאית הולך לפניה ושהקהל יבוא לראות אותה בזכות פרסומה הטלוויזיוני. אז מה השורה האחרונה שלי? שזה בהחלט לא רע, אבל שזה עדיין לא טוב מספיק בעיניי. וזה לא אומר שלא נהניתי למרות הכל.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ". 19.11.2013

"ההפקה הזו, של הבמאי משה קפטן, היא מופת של עשייה תאטרונית, מושקעת וגם עשירה בכל המובנים. גם משחקית זוהי הפקה מרשימה, שבתפקידי המשנה בולטים פיני קדרון, אדם להב, מרים גבריאלי ודב רייזר. אך מעל כולם בולטים שני השחקנים הראשיים, נתן דטנר הנפלא שנראה שנולד לשחק, בעיקר לשיר את התפקיד של היגנס היהיר ושני כהן כלייזה דוליטל, נערת הפרחים ההופכת לדוכסית.

שי בר-יעקב. "ידיעות אחרונות". 14.11.2013

"מי שחתום על ההצגה החדשה, המרהיבה והמענגת, הוא הבמאי משה קפטן. לרשותו עמדה התפאורה המרשימה שערן עצמון עיצב. הוא מצא וריאציות מקוריות לכל מיקום בעלילה בצירוף מושלם של התאורה שעיצבה קרן גרנק והעניקה להן עומק וגיוון.

תרומה חשובה במיוחד להפקה הזאת הרים הכוריאוגרף אביחי חכם עם רעיונות מקוריים החל מתמונת הפתיחה הסוחפת וכמובן תמונת ניצחונה של לייזה בנשף הדיפלומטים הגדול.

צבי גורן. אתר "הבמה". 14.11.2013