החולה המדומה
מס' הצגה: 26
הצגת בכורה: 11/08/1934

יוצרים


מאת :
מולייר
תרגום :
שאול טשרניחובסקי
בימוי :
לאופולד לינדברג
תפאורה ותלבושות :
משה מוקדי
מוסיקה :
ס. וולפה
תנועה :
פאני ליוביץ'

שחקנים


ארגן :
ברוך צ'מרינסקי
בלינה :
תמר רובינס
אנג'ליקה :
חנה הנדלר
לואיזון :
חנה הנדלר
ברלד :
שלמה ברוק
דיאפוארס :
יהושע ברטונוב
תומס :
אברהם ברץ
פורגון :
חיים אמיתי
פלוראן :
רפאל קלצ'קין
טואנטה :
ניורה שיין

גיבור המחזה, ארגן לא יכול לחיות יום אחד בלי שטיפות-קיבה, הקזות-דם וחוקנים
מחלותיו הן תכלית חייו, והן גורמות לו להיות עיוור למה שמתרחש סביבו ולהקריב את קרוביו בשם הרפואה.
הוא נחוש לחתן את בתו עם רופא, כי נחוץ לו איש רפואה במשפחה.
בזמן ש"החולה" מנסה לשדך לבתו רופא צעיר ו"נפוח", היא מתכננת להינשא לבחיר ליבה.


היחידים שמאבחנים באמת את "מחלתו" הם המשרתת הפקחית טואנט, שרוקחת מזימה מבריקה,
ואחיו, שעל מנת לרפאו משיגעונו ממליץ לו לראות קומדיה של... מולייר !

"בהצגה זו מורגשת מאוד ידו הברוכה של הבמאי החדש לינדברג : שפע של המצאות תיאטרליות, שליטה אמנותית בכוחות השחקנים, ליכוד המשחק וסגנונו. פחות מוצלח היה החלום, ארוך מידי והמחזה לא היה מפסיד הרבה אילו ויתרו על קטע זה. הייתה גם הפרזה מיותרת בהדגשת הנטורליזם הפזיולוגי המוגש כהומור צרפתי. בימינו נטורליזם זה חסר טעם הוא וטעם הלוואי שבו עלול להכריע לצד השלילה.

ושוב נשאלת השאלה : הזקוקים אנו למולייר שכזה ? הכדאי היה להשקיע כוחות וכשרון ? והשאלה הולכת וחוזרת מידי הצגה להצגה ובכל פעם מתרחקים אנו יותר ויותר מהתשובה הנכונה ומהתוצאות הכרוכות בה.

"כלנוע". שנה רביעית. מס. 17. 23.8.1934