עלי כינור
מס' הצגה: 32
הצגת בכורה: 17/12/1935
מספר הצגות: 176

יוצרים


מאת :
שלום עליכם
תרגום :
ברוך צ'מרינסקי
בימוי :
ברוך צ'מרינסקי
תפאורה ותלבושות :
עמנואל לופטגלס
מוסיקה :
פ. בן ציסי
תנועה :
פאני ליוביץ'

שחקנים


שייה מיכל :
חיים אמיתי
פסיה בילה :
תמימה יודלביץ
זמלה :
אברהם ברץ
נפתלי בזבורוזדקי :
ברוך צ'מרינסקי
חווה אשתו :
בת עמי אלישיב-פינקל
חמלה :
חנה הנדלר
צ'צ'יק :
אהרון מסקין
הרשל :
רפאל קלצ'קין
אסטרל-פלסטרל :
ניורה שיין
אפרים קלוץ :
שלמה ברוק
שלום שכנא :
מנחם בנימיני
פיני :
רפאל קלצ'קין
כרכשתא :
חיים אמיתי
גרגרתא :
שלמה ברוק
פלפלת :
ניורה שיין

 

עלי כינור היא מעשיה אידילית-אגדית על נפש יהודית המבקשת לה תיקון בעולם האמנות באמצעות דמויות מעוצבות להפליא : כליזמרים יהודים ובראשם נפתלי בזבורודקה, המורד נגד העוול וההשפלה שבמעמדו, אשתו, חוה, המקוננת מרה על עוניים המרוד ומגינה על ילדיה, פיני חמלה וכרכשתא, בני הכליזמר השמחים בחלקם, הרשל בעל טכסא המלוה בריבית, צ'צ'יק קפלמייסטר מנצח התזמורת הפולני בדימוס, שלום שכנא השדכן השתדלן, אפרים "קלוץ" המלשין, זמלה ואסתר'ל-פלסתר'ל כחתן וכלה, שייה-מיכל המוזג, האב הקפדן והנוקשה ופסי-ביילה, אשתו, האם הסלחנית.

 

זהו עולם שהיה ואיננו, שהלך ללא שוב, שלבש בגדי שירה של סופר ומשורר, עולמם של גיבורי שלום עליכם.

 

 

 

"שלום עליכם הוא בעל האגדה המובהק שבדורו. הוא נלחם בכל ימיו בבדאי. הוא ראה את עצמו ראליסטן, ממשיך המסורת של מנדלי. מקור יצירתו הייתה המציאות של יום יום, אבל הוא היה יחיד בדורו, שהעז להרחיב את המציאות, שהראליזם שלו נהפך לאגדה והוא לא ידע. אגדה כזו, היא גם הסיפור 'עלי כינור'. יש בה בנובלה זו בלי ספק יסוד בימאי חזק.

שני הבתים שהועמדו זה לעומת זה הם שני עולמות - ביתו העני של הכלייזמר שכולו מלא שמחה וכנגדו ביתו של הנגיד שאווירו מעיק על הנער והוא בורח משממונו אל בית העני. חינו של שלום עליכם הוא שהכל שרוי כאן בצל המציאות ועל הכל חופף גם אור האגדה. הרגעים הטובים ביותר בהצגה נתן משחקו של מסקין שמילא את תפקיד הקלפמייסטר הזקן. זאת הייתה דמות ההוגנת את מסקין, שפע של חן, של הומור,של נדיבות נפש.

על הבמה התהלך אדם טוב, יפה עין, אקזמפלר אנושי שעלה יפה - אחד מאלה המכפרים בהוויתם על רבבות קטני הנפש המשחירים את עין הארץ הגדולה. חנה'לה הנדלר נתנה טיפוס של נער יהודי מלא צמאון חיים וחדות משובה ; קלצ'קין הציג בקווים מצומצמים דמות בולטת של בעל הטכסא - מאותם אברכי המשי המיושבים שבגלגול שני נעשים מלווי בריבית. שלמה ברוק נצנץ בתמונת הסיום כמלשין לתיאבון העושה את מלאכתו מתוך אהבה ומסירות כשעיניו דולקות מהנאה. ניורה שיין הייתה מלבבת בתפקידה. המוסיקה של פורדהאוז בן-ציסי, ערבה בעממיותה.

הדקורציות של הצייר עמנואל לופטגלס מתאימות לסגנון הגרוטסקה של ההצגה כולה. ובסך הכל, קומדיה יהודית נאה שחינו של שלום עליכם וחינה של הבימה עליה"

יעקב פיכמן. "הבמה". 02.1935