המת החי
מס' הצגה: 128
הצגת בכורה: 09/01/1954
מספר הצגות: 33

יוצרים


מאת :
ל.נ. טולסטוי
תרגום :
לאה גולדברג
בימוי :
ישראל בקר
תפאורה ותלבושות :
ז'ניה ברגר
מוסיקה :
יוסף קמינסקי

שחקנים


אנא פבלובנה :
בת עמי אלישיב-פינקל
סאשה :
עדה טל
אומנת :
נאוה שאן
ויקטור קרנין :
אלוין אפשטיין
ליזה :
מרים זוהר
פיודור פרוטסוב :
ארי קוטאי
איוון פטרוביץ :
שמואל רודנסקי
סטאחוב :

קורטקוב :
אברהם חזקיהו
אפרימוב :
אברהם אבירם
מאשה :
פנינה פרח
איוואן מקרוביץ :
יהודה רובינשטיין
אנסטסיה איבנובה :
שושנה דואר
צועני צעיר :
צבי בורודו
א.ד. קרנינה :
תמר רובינס
הנסיך אברזקוב :
יהושע ברטונוב
חדרן :
יואל זילברג
פיטושקוב :
אברהם חזקיהו
ארטמיב :
יצחק ברקת
החוקר :
ארי ורשבר
רשם :
יוסף רודן
שומר בי"ד :
צבי בורודו
פטרושין :
יהודה רובינשטיין
אישה בביהמ"ש :
נאוה שאן
עו"ד צעיר :
יואל זילברג

"המת החי" הוא מחזה על גורלות של אנשים חיים : פדיה פרוטאסוב, אשתו ליזה, וויקטור קארנין. שלושה ועוד אחת - מאשה הצועניה.

 

מחייהם של הגיבורים נמתחות קרני גורל אל חייהם של האחרים הקרובים להם, הקשורים בהם קשרי משפחה, או ידידות, או, לפרקים, קשר מקרה שהפגישם.

 

הקרניים הללו פועלות מאדם לאדם ומה שאירע להם לשלושה או ארבעה אנשים, מקיף חברה שלמה, קובע שלא מדעתה , את גורלה.

 

השאלה המעסיקה את טולסטוי במחזה זה, כבכל יתר יצירותיו, היא כללית ואנושית בעת ובעונה אחת : האמת המוחלטת, אפשרות האדם לחיות חיי אמת על האדמות, בתוך אנושות הבונה את חייה על מוסכמות שהן - השקר

 

עצם אפשרות היותו ומהותו של פדיה פרוטאסוב הנה דרישה לאמת מוחלטת, לדרך חיים אחרת, אשר האמת תשלוט בה וכל המותנה, הכוזב, הצבוע יסולק ממנו לעולמים.

 

לאה גולדברג

'הבימה' היא לא רק היכל העומד בתל אביב בין שדרות רוטשילד לבין שדרות חן. היא נכס בינלאומי שאינו נח על דפני התהילה מן העבר אלא עד עכשיו הוא מפתיע אותנו לעיתים בגילויים אמנותיים מדרגה בינלאומית. מה קרה ? הרי גם ה'רג'יסורה הפנימית' ב'הבימה' הצטיינה במחזות רוסיים. מה קרה ? כנראה שההצלחה הקופתית של 'שמו הולך לפניו' סחררה את ראשו של הבמאי הצעיר. ואת טולסטוי צריך לביים לא בראש מסוחרר אלא בראש צלול. היינו מבכרים לראות שוב את השחקן המוכשר ישראל בקר בתפקיד מוצלח.

י.מ. ניימן. "דבר" 28.01.1954