מלחמה ושלום
מס' הצגה: 191
הצגת בכורה: 17/12/1962
מספר הצגות: 37

יוצרים


שחקנים


המספר :
שרגא פרידמן
פייר :
נחום בוכמן
אנדרי :
יצחק שילה
הנסיך הזקן בולקונסקי :
שמעון פינקל
ליזה :
אסי אשד
מריה :
ליא קניג
נטשה :
דליה פרידלנד
הנסיכה רוסטובה :
תמר פרידלנד
ניקולאי רוסטוב :
ניסים עזיקרי
אלפאטיץ :
יצחק ברקת
קארטייב :
שמואל רודנסקי
הרופא קוזמיץ :
ארי קוטאי
נפוליאון :
יהודה אפרוני
קוטוזוב :
יהושע ברטונוב
אנטול קוראגין :
צבי שטולפר
דולוחוב :
ברוך דוד
מאשרל זו :
ישראל רובינצ'יק
קצין צרפתי :
אהרון אלמוג
הצאר אלכסנדר :
שלמה בר-שביט , שלמה אזולאי

גבירותיי ורבותיי - הערב נספר לכם פרקים מתוך "מלחמה ושלום" מאת טולסטוי.

אני אומר : נספר - ואף על פי כן תראו במה שעליה מציגים תיאטרון. האם קיימת כאן סתירה ?  - לא ! משום שלא נציג יותר ממש שדרוש להמחשת הפרקים שבחרנו.

 

אנחנו לא מתיימרים לתרגם לבמה את מלוא רוחב יריעתו הכבירה של הרומן, את שפע דמויותיו ואת הלקח שבו, אלא מעבדים, בוררים ולפעמים מעט משנים.

 

אנחנו מקווים שדווקא כך אנחנו משרתים את אידיאה של טולסטוי העוסקת במלחמה כדבר אווילי. המלחמה נוגדת את טבע האדם, משום שתוצאותיה  תלויות במקרה. במילים אחרות : יש הרוגים ויש מנצחים. בכך אין ספק. אולם מה שאינו ברור הוא, מי יהיו ההורגים ומי יהיו המנצחים.

 

דורות רבים הגיעו למסקנה שמלחמה היא דבר מחריד, ואף על פי כן הם יוצאים שוב ושוב למלחמה. הנחמה שהחיים נמשכים אחרי הקרב הולכת ומתערערת..

 

אם לא נציג את דבריו אלה של טולסטוי, תמיד ובכל מקום, גם על בימת התיאטרון, עלול לבוא היום שבו ייפסקו החיים ולא יתחדשו עוד.  

"המחזת האפוס העצום 'מלחמה ושלום' והפיכתו לדרמה, נדון מראש לכשלון. הממחיזים פיסקטור, הסופר הידוע אלפרד נוימן וג. פריבר, הכירו בכך וספרו על כך בהקדמה. אך לכן בקשו להיאחז בתיאטרון אפי, סיפורי, שפיסקטור היה מחלוציו. תיאטרון סיפורי, שעומד לראשותו קריין, מקשר, מסביר, מנחה. היו כפי הנראה היסוסים וספקות לא מעטים, אך המעבדים התגברו עליהם תוך כדי עבודה ולעיתים בקלות ובבטחון מופרז.

העולם האידאי ההסטוריוסופי של 'מלחמה ושלום' הוא הרבה יותר מורכב ועשיר מאשר הדגשה חוזרת על נזק והצער והאבסורד שבכל מלחמה. האפוס העצום של טולסטוי הוא גם כור היתוך אידאי של הדור והתקופה ובמעט עיון ניתן לגלות באנדרי וולקונסקי ופייר בזוכוב את האנטלקטואלים המאוחרים המבקשים פתרון אקזסטנציאלי במהפכה. אך כל זה דרך אגב כמובן.

הפתעה יחידה של הערב הוא משחקה של ליא קניג - מריה. בידיה נוצרה דמות ממשית, עשירה השומרת על סודה. שחקנית חדשה זו נראית על הבמה כוותיקה השולטת יפה גם בלשון. נטשה של דליה פרידלנד, טובה בחלק הילדותי השובבני שלה, אך התבגרותה הדרמטית, הרצינית, לא הגיעה לידי ביטוי.

עזרא זוסמן. "דבר". 01.02.1963

"'הבימה' מעבירה לנגד עינינו פנורמה נהדרת של אישים ואירועים. אין להאשים את התיאטרון במגרעות הממחיזים, אבל נראה שאין עיבוד טוב יותר. התיאטרון עשה כמיטב יכולתו ועמד במבחן. הפתעת הערב - דליה פרידלנד המגלמת את דמות נטשה. השחקנית הצעירה יוצרת דמות המתפתחת לפנינו, הגדלה, הצומחת, פורחת ונובלת.

יוליוס גלנר נותן לנו הצגה נקייה מבחינה מקצועית. מגיעה לו מחמאה עבור העוז לגשת וביצוע משימה כה קשה בה עמד בכבוד. זו הצגה שיש להמליץ עליה.

ד"ר אמיל פוירשטיין. "הצופה". 1.02.1963