כל אדם והאמת שלו
מס' הצגה: 193
הצגת בכורה: 18/05/1963
מספר הצגות: 120

יוצרים


מאת :
לואיג'י פיראנדלו
תרגום :
לאה גולדברג
בימוי :
אטיין דבל
תפאורה ותלבושות :
יוסף קרל

שחקנים


ליאודיזי :
רפאל קלצ'קין
עמליה :
פנינה פרח
דינה :
אסי אשד
המשרת :
יהודה רובינשטיין
מר סירלו :
ארי קוטאי
גב' סירלו :
עדה טל
גב' צ'אני :
חנה הנדלר
מר אגצי :
שמואל רודנסקי
גב' פרולה :
חנה רובינא
מר פונצה :
נחום בוכמן
גב' נני :
יהודית קרוננפלד
מר צ'נטורי :
דוד מוכתר
ראש המשטרה :
חיים אמיתי
גב' פונצה :
יעל דרוינוב , אוה ליאון,

כיצד להוכיח את האמת על פי התגלותה החיצונית, וכיצד להפריד אותה בינה לבין התגלותה ?

 

לאחר שרעידת אדמה פקדה את עירם, עוברים מר פונצה ואשתו לעיר אחרת. אושרו וחמתו של פונצה, הגברת פרולה, מעוררים את סקרנותם של תושבי המקום.  גברת פרולה, הגרה במרכז העיר, בוחרת להתקשר עם בתה רק באמצעות פתקים שהיא שולחת לה בתוך סל.

במשך כל המחזה מנסים לגלות אנשי המחוז  מה עומד מאחורי ההתנהגות המוזרה.

 

פירנדלו לא התכוון להעלות כאן חידה או תשבץ בפני הקהל. כאשר הוא מעלה על הבמה קבוצה של שלוש דמויות ראליסטיות, הסובלת בגלל קבוצה אחרת, המורכבת מדמויות גרוטסקיות ולא אנושיות, הוא מצביע על אכזריותם של בני האדם, שאינם מותירים לזולתם שטח פרטי משלהם.

 

זוהי הדרמה של כל אישיות העומדת בפני סקרנות משפילה וחסרת בושה.

"היכן האמת ? זהו הציר עליו סובבת ההצגה. לגבי פיראנדלו אין אמת אחת, משום שלכל אדם, אמת משלו. זו גישתו המהותית של פיראנדלו ואף הנושא הראשי במחזותיו המאוחרים.

אין אמת אחת, נושא זה הוא מפתח בדרכים שונות, אך הגרעין הוא אחד : האשליה אינה נופלת מהמציאות ולהיפך, יש שהיא חשובה יותר מן הממש בחיי האדם. הדמות הבולטת בין המבצעים היא חנה רובינא ששוב נמצא התפקיד ההולם אותה. היא מעצבת את החמות הזקנה בהבנה וברטט של רגש.

אשר נהור. "ידיעות אחרונות". 30.5.63

"יש להעריך את העלאת המחזה הזה ב"הבימה" שיש בו מן החוויה וגם מן המאגיה הכובשת של תיאטרון אמיתי. אין כפיראנדלו המסוגל להפוך עלילה דרמטית מרתקת מתוך האשליה, להפיח בה רוח טראגית וגם קומית ולהעלות ולצבור בה מטען רעיוני בצד מתח של השתלשלות בלשית.

אטיין דבל העלה הצגה הקולחת בבהירות, ברעננות ובקצב מצויין. בתרגומה המצויין בבהירותו של לאה גולדברג, מצטרף הכל בהצגה זו למעשה תיאטרוני בעל עניין רב, מהנה ומעורר חוויה חזקה. יש להמליץ לרבים שילכו ויראו מחזה זה שתוכנו, תכונותיו וסממניו, מודרניים בהחלט ושייכים לכל הזמנים.

שלמה בארר. "דבר". 7.6.63