קומדיה של טעויות
מס' הצגה: 202
הצגת בכורה: 10/10/1964
מספר הצגות: 97

יוצרים


מאת :
ויליאם שייקספיר
תרגום :
דן אלמגור
בימוי :
אטיין דבל
תפאורה ותלבושות :
לידיה פינקוס גאני
מוסיקה :
צבי רוזן

שחקנים


סולינוס, דוכס העיר אפזוס :
אמנון מסקין , חיים לשם
אגאון :
חיים אמיתי , אברהם רונאי
אנטיפולוס מאפזוס :
ברוך דוד
אנטיפולוס מסירקוז :
יהודה אפרוני
דרומיו מאפזוס :
יוסי סגל , ניסים עזיקרי
דרומיו מסירקוז :
שמואל סגל
בלתזר,סוחר :
יהודה רובינשטיין
אנג'לו :
אלכס אנסקי , רולף ברין
סוחר א' :
דוד מוכתר , יחיאל עוואד
ד"ר פינץ :
ארי קוטאי , ישראל רובינצ'יק
אמיליה, אשת אגאון :
שושנה דואר , עדה טל
אדריאנה, אשת אנטיפולוס מאפזוס :
גאולה נוני
לוצ'יאנה, אחותה :
תקוה מור
לוצ'ה, משרתת :
יהודית קרוננפלד
קורטיזנה :
יעל דרוינוב
שליח :
עמוס אבני
קצין :
יוסי סגל , ניסים עזיקרי , יחיאל עוואד
וכן משתתפים :
רחמים דנון , חיים באשי , בצלאל קרבט

"קומדיה של טעויות" נחשבת לאחת היצירות הראשונות של שקספיר. את המקור לקומדיה הוא שאב מהמחזאי הרומאי פלאויטוס ששאל אותה ממחזאי יווני אחר.

 

המחזה משתמש באחד מאבות הקומדיה שמוטיבו העיקרי הוא דמיון מפליא ולא מתקבל על הדעת בין שני זוגות תאומים הלבושים באותם הבגדים ,שאינם מכירים זה את זה וחיים במקומות מרחוקים זה מזה

 

העלילה מתמקדת בחילופי זהויות בין שני זוגות תאומים, בשם אנטיפולוס.
השניים נפרדו כתינוקות כעשרים וחמש שנה קודם לכן,בעת סערה בים.  כל אחד מהזוגות מצא מפלט בעיר אחרת . 

 לכל אחד מהם משרת בשם דורמיו, שגם הם תאומים  שנפרדו באותה סערה.

 

שני הזוגות לא יודעים אחד על קיומו של השני, אך זה משתנה כאשר הצמד הראשון מגיע למקום מושבו של הצמד השני  והעלילה מתחילה  להסתבך...

"שוב חגג שיקספיר את נצחונו על הבימה העברית והפעם במהתלה חביבה ומהנה משולי יצירתו - אך אלה הם שולי יצירתו של גאון שגם שיחת חולין שלו היא נופת צופים. דן אלמגור המתרגם נכנס בשלום לאתגר השקספירי ויצא בשלום. אטיין דבל, הבמאי, העמיד הצגה נחמדה, עשירה בתנועה ובסיטואציות קומיות. מבין 25 המשתתפים בהצגה עלו כמה תפקידים יפה ובמיוחד יש לציין את שמואל סגל ויהודה אפרוני. בסך הכל הצגה מהנה, משעשעת, נאה בלשונה ונאה בבימויה. הצגה שתזכה כמדומה לי להצלחה שהיא ראויה לה ללא ספק.

בן עמי פיננגולד. "הבוקר". 18.10.1964

"הברק הלשוני, חדוות השפה היו מתכונותיה הבולטות של התקופה האליזבטנית ואין שיקספיר מיוחד בכך מבני דורו, רק שעלה עליהם בכוחו הלשוני לאין שיעור. כשרון זה ניכר כאן רק בצורתיו המגושמות ומאחר שהעלילה עצמה מכנית ביותר, לא נותר לנו להנות אלא מהשפה. התיאטרון עשה בחכמה שנתן את מלאכת התרגום לאחד מהחריפים ביותר שבתחום הבידור בישראל, דן אלמגור, והלה הוציא תחת ידיו עיבוד חופשי ועליז ביותר של לשון המחזה.

הודות לכך, לא נאלצנו, כפי שקורה תכופות בתרגומי מחזות קלאסיים, לחפש את המחזה מבעד לתרגום. אולם, דא עקא, שהתרגום על אף עליזותו וחריפותו, לוקה ב"בידוריזם" מופרז.

ע.ב. "ידיעות אחרונות". 26.10.1964