נשי וינדזור העליזות
מס' הצגה: 286
הצגת בכורה: 14/07/1973
מספר הצגות: 40

יוצרים


מאת :
ויליאם שייקספיר
תרגום :
עליזה ברוך
בימוי :
אברהם אסאו
תפאורה :
ארתור גולדרייך
תלבושות :
עדינה רייך
מוסיקה :
פולדי שצמן
פזמונים נוספים ואפילוג :
דן אלמגור
תנועה :
יורם בוקר

שחקנים


סר ג'ין פלסטף :
אברהם רונאי
סר רוברט שלאו :
זכריה טובי
סלנדר :
ערן בניאל
סר היו אבנס :
יצחק קלוגר
ג'ורג' פייג' :
גד קינר
סימפל :
יוני חן
בעל אכסנית הבירית :
יצחק ברקת
פיסטול :
יעקב בן-סירא
נים :
ראובן גולדווסר
ברדולף :
יוני חן
רובין :

זמר נודד :
ערן בניאל
נערה :
אורה פרוש
גב' קווילי :
אלישבע מיכאלי
רגבי :

ד"ר קיוס :
ישראל בידרמן
פנטון :
אלכס קוטאי
גב' פורד :
אוה ליאון,
גב' פייג' :
טובה פרדו
פרנק :
יהודה אפרוני
אנה פייג' :
טוני זך

שקספיר התבקש לחבר קומדיה קלה שיש בה גם עוקץ וגם בדיחות הדעת.

 

הרעיון המרכזי המהדהד בתוך עושר עלילות ועלילות משנה הוא שהעליזות אינה סימן לקלות דעת. ובעיקר אין לחשוד באישה הנתפסת לצחוק ושעשועים שהיא בהכרח גם בוגדת בבעלה. ואולי נהפוך הוא - יתכן שדווקא האישה השקטה מסתירה מעשים מגונים וחורשת מזימות.

 

המחזה מלא מזימות ,תככים וקנוניות, רכילות ולשון הרע ובראשם הנואף העליז מספר 1 -  פלסטף, שאינו נרתע מלנסות את מזלו בחדרה של גברת פורד. בעלה, מר פורד עצמו נופל קורבן לקנאה המערערת את אמונו ביושרן ונאמנותן של הנשים כולו, אך בסופו של דבר הוא נוכח ומודה בטעותו.

הנואף השובב פלסטף בא על עונשו וכל זה תוך מצבים עליזים, מגוחכים ולעיתים מרגשים בחום האנושי שבהם.

 

זהו אחד המחזות הקלים והעליזים של גדול המחזאים בכל הדורות.

"נשי וינדזור העליזות מוכיח בפעם המליון כי לא נס ליחו של שקספיר לבדר ולשעשע. עלילות פלסטאף השמן וכיצד 'סידרו' אותו נשי וינדזור ההגונות, מוגשות לנו בתנופה ובקצב שוטף. פלסטאף של אברהם רונאי יכול היה להיות עוד יותר מדושן ועסיסי, אך היו לו הרבה קטעים מבריקים. טובה פרדו כגברת פייג' הייתה יפה, אצילית, חיננית. הבעל הקנאי, יהודה אפרוני, היה מצויין וכן גלמה אלישבע מיכאלי דמות שלמה וכובשת של סרסורית עליזה.

הצוות כולו עשה מלאכה טובה, במיוחד ערן בניאל, טוני זך, יעקב בן סירא וישראל בידרמן. כוחה וחולשתה של ההצגה - בתרגום שנעשה בעיקרו על ידי עליזה ברוך וקושט ע"י דן אלמגור. יש הגורסים כי מותר לעדכן את שקספיר ולהעתיק את רוחו לאו דווקא את מיליו. אבל כאן, לא פעם פורחת הרוח מגופו של פלסטאף ונשאר רק הר של בשר.

"את". 08.1973

"התבלט אברהם רונאי בתפקיד של פלסטאף. התפקידים הטובים של רונאי הם אלה שבהם הוא מתאמץ להתאמץ פחות עד כמה שאפשר. כשהטקסט מתמזג אצלו עם המשחק ושופע, הוא משיג את מלוא יכולתו לעצב דמות שיש בה מן העורמה, מן התשוקה, מן הנוכלות, דמות פלסטאפית. השחקן השני שגרם לנו רגעי צחוק טובים היה יעקב בן סירא. רגעי הצחקה בהצגה זו היו אצלו טבעיים, שופעים קונדסות אמיתית. ישראל בידרמן שעשע את הקהל בהפרזה מוחשית - אך בכשרון בהציגו לפנינו בצורה פארודיסטית שפה שהיא צרפתית מעוברתת ועברית מצורפתת.

יהודה אפרוני היה בדרך לגבש את התפקיד הגברי הטוב ביותר ב'נשי וינדזור העליזות'. היו לו מומנטים של כנות בזעם וזעם בקנאה. אלישבע מיכאלי הייתה השחקנית הטובה ביותר בהצגה זאת. הפזמונים של דן אלמגור היו וירטואוזים כרגיל.

ד"ר חיים גמז. "הארץ".29.07.1973