הקמצן
מס' הצגה: 340
הצגת בכורה: 11/11/1980
מספר הצגות: 50

יוצרים


מאת :
מולייר
תרגום :
נתן אלתרמן
בימוי :
דוד לוין
תפאורה ותלבושות :
איתן לוי

שחקנים


הרפגון :
שלמה בר-שביט
קליאנט :
שמואל וילוז'ני
אליז :
טלי לוברני
ולר :
שמעון כהן
מריאן :
יעל פרל
אנסלם :
יצחק ברקת
פרוזין :
חנה רוט
מר סימון :
רפאל קלצ'קין
מר ז'ק :
אליעזר יונג
לפלש :
יהודה אפרוני
מרת קלוד :
אתל קובינסקה
למרלוש :
אלדד כהן
משרתי הרפגון :

ברנדואן :
איקי שיק
קצין משטרה :
רפאל קלצ'קין

להרפגון האלמן  30,000 פרנק המוחזקים בתיבה המוסתרת היטב בגינת ביתו.  הוא מאוהב בכספו.

 

להרפגון יש גם שני ילדים : קליאנט וואליז. קליינט מאוהב במריאן, גם הרפגון מאוהב בה והשניים נלחמים על אהבתה.  ואליז מאוהבת בוולר, אחיה של מריאן, אך האב החסכן רוצה שבתו תינשא לאביהם , מר אנסלם, איש עשיר המוכן לשאת אותה ללא נדוניה מצד הרפגון. קליינט מתכנן לקחת הלוואה של 15 אלף פרנק בשביל לשאת לאישה את מריאן, אבל ברגע שהוא מגיע לפגוש את המלווה, הוא מגלה כי המלווה הוא הרפגון, אביו, בכבודו ובעצמו. הרפגון נבהל וחושש שבנו תופס אותו כמלווה בריבית. אך כאשר הוא מבין מהי מטרת בואו  פורצת מריבה ביניהם

 

כחלק מתכניותיו, מנסה הרפגון  לארגן חגיגה לכבוד הנישואים של אליז לאנסלם ושלו למריאן. בזמן ההכנות לחגיגה עוקב משרתו של קליאנט,  אחרי הרפגון ומגלה את מקום המחבוא של הכסף. הוא גונב את התיבה ומעביר אותה לידי קליאנט. כאשר הרפגון מגלה כי התיבה נעלמה, הוא יוצא מדעתו מרוב בהלה ומזמין בלשים וחוקרים שתופסים את וולר.  בבית המשפט חוקר אותו הרפגון בעצמו.

 

כאשר  הרפגון  שואל את וולר האם הוא זה שהעז לגזול ממנו את היקר לו מכל,  תיבת הכסף כמובן, וולר בטוח שהכוונה היא  גזילת הבת ,אליז, לכן הוא מודה כי אכן גזל אותה ממנו.

 

בסוף המשפט מגיע קליאנט כשהתיבה בידיו. הוא מוכן להחזיר את האוצר לאביו בתנאי שירשה לו לשאת לאישה את מריאן ולאליז להינשא לוולר.

 

הרפגון כל כך מאושר לקבל את התיבה עם כספו חזרה, ולכן שוכח  את כל אשר התרחש. הוא אף מאשר את נישואיהם של ילדיו

 

בתנאי שמר אנסלם ישלם את כל הוצאות החתונה...

"דוד לוין, מנהלו האמנותי של תיאטרון 'הבימה' נמנע במתכוון מלעדכן ולשפץ את ה'קמצן' שלו. הוא העדיף לעבוד לפי הספר תוך כדי הסתייעות בתפאורת ענק מרשימה של איתן לוי שככול שהיא ממלאת את חללו של האולם הגדול, כן היא מבליטה בריקנותה את קמצנותו המבעיתה של הרפגון, המאוהב בכספו יותר מאשר כל דבר בעולם. בחירתו של שלמה בר-שביט לתפקיד היא בחירה מושלמת. הקמצן של שחקן תוסס ומלא חן זה, מהווה את אחד מפסגות הקריירה הססגונית שלו.

יהודה אפרוני בתפקיד לפלש משרתו הערמומי של בנו של הרפגון, גונב את ההצגה מעמיתיו גם בהצצות רגעיות אל הבמה. אפרוני מוכיח את עצמו כקומיקאי מחונן דווקא בשל מידת הריסון שנטל על עצמו יותר מאשר בקומדיות אחרות. כוכבת המשנה השניה של ההצגה היא חנה רוט - שחקנית זו מופיעה הפעם לראשונה בקריירה הלא קצרה שלה בתפקיד קלאסי ועושה זאת בצורה משכנעת ביותר.

יעקב בר און. "להיטון". 30.12.1980