בית הבובות
מס' הצגה: 366
הצגת בכורה: 11/02/1984
מספר הצגות: 78

יוצרים


שחקנים


טורוואלד הלמר :
יהודה אפרוני
ד"ר ראנק :
מישא אשרוב
גב' כריסטינה לינדה :
יעל דרוינוב
הלן, משרתת :
אמירה פולן
קרוגסטאד :
אלכס פלג
אנה מריה, אומנת :
פנינה פרח
נורה הלמר :
דליה פרידלנד


   בערב חג המולד, כשהנוכחים עומדים לחגוג את מינויו של הלמר, אבי המשפחה, כמנהל הבנק המקומי, והעתיד נראה נינוח ומבטיח, מפעיל אחד העובדים , קרוגסטאד על נורה הלמר,  אמצעי סחיטה ואיומים על מנת למנוע את פיטוריו מהבנק ולקדם את עתידו.

נורה מוצאת עצמה לכודה בתוך רשת של חצאי-אמיתות ושקרים, המאלצת אותה לנהל מערכת יחסים כפולה, רצופה העמדות פנים.


כשהאמת יוצאת לאור, היא משפיעה על חייהן של כל נפשות הפועלות ומשנה אותן: נורה, האישה שקיפצה לנגד עיניו של בעלה כסנאי, הופכת בין רגע לאישה חזקה העומדת על רצונותיה ומושיבה את בעלה לשיחה האמיתית הראשונה בשמונה שנות נישואיהם .

 

בתחילת השיחה מטיח הלמר האשמות קשות באשתו בנוגע לחיי הנישואין שלהם, אך היא לא נרתעת ומודיעה לו שאינה מוכנה להמשיך את חייה עימו. היא מציגה בפניו את  מערכת הנישואין הצבועה  שהייתה להם ,בה שימשה כבובה שעברה מבעלותו של אביה עליה לבעלותו ,ומודיעה שהיא עוזבת את ביתו  . 

 

הלמר לא נכנע ומנסה לשכנע אותה להישאר, אך נורה עוזבת על מנת שתוכל לנסות להסתדר בכוחות עצמה ומתגלה כאשה בשלה ובוגרת, שקצה בחיי נישואין המושתתים על תפיסה שובניסטית,  שקרים ומוסכמות חברתיות

 

 

 

A Doll's House

 

By Henrik Ibsen

Play no. 366

Opening show 11/02/1983

 

 

Creative team

 

Translated by: Donny Inbar

Directed by: Helena Kaut-Hauson

Set by: Douglas Heap

Costumes by: Helena Roden

Dance design by: Amira Maroz

Musical adviser: Poldi Schatzman

Musical effects: Raviv Gazit

Lighting: Michael Lieberman

 

Cast

 

Trovald Helmer, a lawyer: Yehuda Efroni

Nora, his wife: Dalia Friedland

Dr. Rank: Misha Asherov

Mrs. Christina Linde; Yael Druianov

Nils Krogstad, a barrister: Alex Peleg

Anna-Maria , the nurse; Pnina Perach

Hellen, a housemaid; Amira Polan

 

.

"בתחילתה של הצגת "בית הבובות", עולה על הבמה שחקנית צעירה, אמירה פולן, לבושה בשמלת כלולות מהודרת. אט אט היא מסירה את בגדיה החגיגיים ומתגלה בלבוש פשוט שמכנסי ג'ינס לגופה. הנה, כך חשבתי לעצמי, נורה של איבסן היא האישה המשוחררת של ימינו, האישה שיצאה מבית הבובות שלה למרחב. אלא שהבימאית הלן קאוט-האוסן, כמו נבהלה מפני הרעיון של עצמה ולאחר דקות ספורות התנהלה לה ההצגה בנוסח הישן והמוכר של שלהי המאה ה - 19.

הסיכוי להצג איבסן רלוונטי לזמננו, נעלם חיש קל. הצגתה של קאוט האוסון, התפוגגה עד מהרה, בשל היעדר תפיסה עקרונית ברורה. הדגש עבר אל סיפור עלילה ששיני הזמן ניכרו בו היטב. לא מוכרחים להציג היום את "בית הבובות" אם אין יודעים מה לומר באמצעותו לצופה של שנות השמונים. מוזיאון שעווה יפה לזכורנות, איך אין די כתיאטרון חי.

אליקים ירון."מעריב". 22.2.1984

"...קאוט האוסון, הבימאית, כמו המחזאי הנריק איבסן, אינה רואה במחזה אמירה חברתית, על מצב נשי אלא דיון במצב אנושי. נורה קרוה ל"פר גינט" אומרת הבימאית. "היא אדם שמתאמץ למצוא חופש. היא הסתבכה בזיוף חתימה, לא מתוך הכרח אלא כדי לבטא מרץ ויוזמה. אני, כמו איבסן, מאמינה שגברים ונשים אינם שווים, אבל נשים עולות לדעתי על גברים, בכוח דמיונן". "בית הבובות" הוא מחזה שהזמן והנסיבות לא נגסו באקטואליות שלו : המניעים להקרבה האישית ותקפותו של מוסד הנישואין, הם נושאים נצחיים גם אם למראית עין, הם שתולים במלודרמה ישנה.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ". 10.2.1984