קוריולנוס
מס' הצגה: 697
הצגת בכורה: 07/04/2016
מספר הצגות: 44

יוצרים


מאת :
ויליאם שייקספיר
תרגום :
דורי פרנס
נוסח הצגה :
עירד רובינשטיין , דורי פרנס
בימוי :
עירד רובינשטיין
תפאורה ותלבושות :
סבטלנה ברגר
מוסיקה :
רועי ירקוני
קרבות במה :
אורי בוסתן
תנועה :
עמית זמיר
תאורה :
זיו וולושין
שפה ודיבור :
דן ענבר , אסי אשד

שחקנים


קאיוס מרסיוס, מאוחר יותר קוריולנוס :
גיל פרנק
וולומניה, אמו של קוריולנוס :
גילה אלמגור
וירגיליה, אשתו של קוריולנוס :
אושרת אינגדשט
מרסיוס הצעיר, בנו של קוריולנוס :
נעם פרנק , ליאון צ'יקוטאי
מנניוס, פוליטיקאי, חבר של קוריולנוס :
אורי הוכמן
סיסיניה, טריבונית של העם :
מיקי פלג-רוטשטיין
ברוטוס, טריבון של העם :
רותם קינן
קומיניוס, גנרל רומאי, חבר של קוריולנוס :
רוי מילר
אופידיוס, גנרל הוולסקים :
אלכס קרול
סגן וולסקי, אזרח ספקן, איש דת, כתב, חייל רומאי :
שחר רז
"הבוהן הגדול", איש דת, כתב, אזרח, חייל רומאי, חייל וולסקי :
בן יוסיפוביץ'

קאיוס מרסיוס הוא גנרל מבריק. גיבור מלחמה השב לרומא לאחר קרב הרואי, בו הוא מכניע, כמעט לבד, את עיר האויב קוריול, כיבוש המקנה לו את השם קוריולנוס. הוא מבקש להניח את החרב ולעבור לחיים הפוליטים כנבחר ציבור. בהיותו אדם גאה הוא בטוח כי אצילותו והרקורד הצבאי שלו הם כרטיס כניסה מספק אל החיים הפוליטיים, ולכן הוא מנסה לפסוח על החיזור אחר הבוחרים. מהר מאוד הוא מגלה ששדה הקרב הפוליטי הוא אכזרי לא פחות מן האמיתי, ושאת עוז הרוח והתושייה מחליפים צביעות וחנופה. אופיו האצילי, גאוותו והבוז שהוא רוחש לעם–"האספסוף", שאליו הוא חייב להתחנף, מכשילים אותו בדרכו הפוליטית. הוא נרדף על אמירותיו, מתוייג כ"מתנשא", מוקע כבוגד ולא נותרת לו ברירה אלא לשוב אל הדרך היחידה שהוא מכיר, הדרך הצבאית, בה יגרור את רומא כולה למעגל דמים ממנו אין לשוב.

ממחזותיו המושחזים והמרתקים של שייקספיר. קצב העלילה, האקשן והאינטריגות אינם נופלים באינטנסיביות שלהם  מסדרות המופת הפוליטיות של ימינו דוגמת "בית הקלפים" או "הממשלה". העיסוק ב"דלת המסתובבת" בה עוברים גנרלים מן הצבא לחיים הפוליטיים וההשלכות של מסלול זה עושים את "קוריולנוס" לרלוונטי מתמיד. כאן. עכשיו.

"משהו טוב קורה בהבימרתף בשנים האחרונות וקוריולנוס היא אחת מנקודות השיא. עירד רובינשטיין, ביים הפעם מותחן פוליטי קלאסי וגם מודרני. זו יצירה מקורית, מסוגננת ומרשימה, מלאכת מחשבת תאטרונית על כל מרכיביה, בעלת קצב נכון שאין בה רגע דל. התרגום המופתי, הקולח והעכשווי של דורי פרנס, שהוא עמוד התווך של ההצגה, שומר על השפה והמשקל השייקספיריים ובד בבד מאפשר לשחקניה להיראות ולהישמע אמינים.

"סבטלנה ברגר עיצבה בכשרון רב את התפאורה ששולטים בה הצהוב והשחור. השחקנים כולם מתמסרים לתפיסת עולמו היצירתית של רובינשטיין ומניעים בכשרון ותזמון את ההצגה.

גיל פרנק מוסיף לארסנל המכובד שלו את תפקיד המצביא המתנשא והמובס ומעצב אותו באופן מרהיב ומלא רבדים באמצעות נוכחות פיזית בולטת ומרשימה ובקולו המיוחד. גילה אלמגור מצויינת ומחושבת כאמו הדומיננטית, עם רגעי מגע פיזי על גבול האירוטי. אשתו, שאותה מגלמת אושרת אינגדשט בחן, צופה מהצד ושותקת. את הבן מגלם נעם פרנק הצעיר והמקסים. הוכמן בתפקיד מנניוס, משעשע כהרגלו אך גם דרמטי כנדרש.

מאיה נחום שחל. "כלכליסט". 25.04.2016

"בין שיאיה של ההצגה, בולטים רגעים קסומים, אפילו אילמים ואירוטיים, כמו זה שבו אמו של קוריולנוס, במשחקה הכובש של גילה אלמגור-אגמון, כשהיא סכה את פצעיו החדשים של בנה או כשהיא כורעת לפניו ודומעת בתחינה נואשת לכניעתו. את השיאים האלה ואת מהלכיה של ההצגה, מחדדים התאורה של זיו וולושין, המוסיקה של רועי ירקוני וזמרתה של אושרת אינגדשט (שחיברה את שירה) הנוגעת ללב בתפקיד אשתו של קוריולנוס.

הכוח הגדול בהצגה הזאת בא לידי ביטוי באמצעות משחקו הלוהט של גיל פרנק המגיע בהצגה הזאת להישגו הבימתי החשוב ביותר. הוא בונה תפקיד פיזי ממערכת של תופעות נפשיות, לעתים מתנגשות, שמאכלסות את מהלכיו בחזית ובעורף. לצידו ובנאמנות ניצב גם ידידו הפטריקי, מנניוס שאותו מגלם אורי הוכמן במשחק שופע חן וביטוי מדויק של עורמה במגעיו עם הפלבאים העממיים ונציגיהם, צמד הטריבונים התככניים, שמגלמים מיקי פלג רוטשטיין ורותם קינן בנחרצות מאיימת.

צבי גורן. אתר "הבמה". 14.04.2016

"אחד הגיבורים של ההצגה המעולה הזאת הוא הטקסט השייקספירי בנוסח העברי של אשף התרגום דורי פרנס, שאינו מאבד מאום ממורכבותו ומאפייניו הצורניים, אבל בו בזמן הוא נהיר, אקטואלי, ובן זמננו. רמת הטיפול בטקסט של כל הלהקה היא מעולה, ועל כך ראוי לשבח את אסי אשד ודן ענבר, מדריכי השפה והדיבור. זו במובהק הצגה של במאי, ובשנתיים שלוש האחרונות עירד רובינשטיין מבסס את מעמדו ובעל כתב יד בימתי ייחודי. ההצגות שלו אינן יוצרות אשליית מציאות; כולן תיאטרון כמעט מסוגנן והן סוחפות באנרגיה שלהן.

יש בהצגה זו גם שחקנים, המצוינים כולם עד אחד. זוהי הצגה גדולה של גיל וגילה: גיל פרנק, קוריולנוס הגאוותן, הבוגד והמובס, וגילה אלמגור-אגמון, בתפקיד וולומניה, האמא המסרסת הגדולה, המנופפת בדגלים שערכיה מנוגדים בתכלית לאלה של אלמגור האדם. היא מצמיתה בחוסר הפשרנות התאוותני והמעוות שלה, גם היחסים בינה ובין בנה הם פיזיים על גבול האלימות. אם עוד לא הבנתם, אני חושב ש"קוריולנוס" היא הצגה מרתקת ומעולה.

מיכאל הנדלזלץ. "הארץ". 14.04.2016