הדיבוק
מס' הצגה: 3
הצגת בכורה: 31/01/1922
מספר הצגות: 1029

יוצרים


מאת :
ש. אנסקי
תרגום :
ח.נ. ביאליק
בימוי :
ב. וכטנגוב
תפאורה ותלבושות :
נ. אלטמן
מוסיקה :
יואל אנגל
תנועה :
לשצ'ילין

שחקנים


לאה :
חנה רובינא , שושנה אביבית , אינה גובינסקה , פנינה פרח , מרים זוהר , אוה ליאון,
חנן :
מרים אליאס , צבי רפאל , ארי ורשבר , צבי פרידלנד , ישראל בקר , יהודה אפרוני
שמשון, הרב ממירופול :
משה הלוי , צ'צ'יק אפרתי , שלמה ברוק
עזריאל, הצדיק ממירופול :
דוד ורדי , נחום צמח , ברוך צ'מרינסקי , שמעון פינקל
מנדל המלמד :
בנו שניידר , דוד ורדי , אברהם ברץ , יהושע ברטונוב , שרגא פרידמן , שלמה ברטונוב , שמואל סגל
הינך :
בנימין צמח , יצחק גולנד , צ'צ'יק אפרתי , צבי פרידלנד
חסידים :

הינך :
רפאל קלצ'קין , ניסים עזיקרי
משולח :
שבתאי פרוטקין , יהושע ברטונוב , ארי קוטאי
מאיר, שמש בית המדרש :
ברוך צ'מרינסקי , צ'צ'יק אפרתי , מנחם בנימיני , צבי פרידלנד
גנסיה :
חיהלה גרובר , נחמה ויניאר , תמר רובינס , פנינה פרח
סנדר, סוחר מבריאניץ :
מנחם גנסין , דוד איטקין , שמעון פינקל , נחום בוכמן , שמואל רודנסקי
פרידה :
תמימה יודלביץ , חנה הנדלר , בת-עמי שניידר
גיטל :
חווה יואלית , תמר רובינס , שושנה רביד
בתיה :
פאני ליוביץ , פודלובה , עדה טל , מרים זוהר , דליה פרידלנד
אשר :
אליהו ויניאר , שלמה ברוק , שמעון פינקל , חנה הנדלר , שמואל סגל
קרובו של סנדר :
צבי פרידלנד , ארי ורשבר , נחום בוכמן
זונדיל :
אליהו ויניאר , דוד ורדי , יהושע ברטונוב , צבי פרידלנד , חיים אמיתי , אבנר חזקיהו
שלום החרש :
צבי בן-חיים , אבנר חזקיהו
ברצ'יק :
שלמה ברוק , שלמה ברטונוב
רפאל הקנטוניסט :
אהרון מסקין
דלפן :
רייקין בן-ארי , צבי פרידלנד , רפאל קלצ'קין
דבוסיה הגדמת :
נחמה ויניאר , ניורה שיין
דרייזל :
חיהלה גרובר , חינה רוזובסקה , שושנה דואר
בובצ'ה :
חנה הנדלר , פאני ליוביץ , יונה עטרי
אלקה :
ליברמן , תמר רובינס , אינה גובינסקה , חנה רובינא
מנשה, חתן לאה :
צבי רפאל , בנימין צמח , אליהו ויניאר , שמעון פינקל , שלמה בר-שביט
נחמן, אביו :
דוד איטקין , יהושע ברטונוב , משה הלוי פרסיץ , צבי פרידלנד , יהודה רובינשטיין
מיכאל הגבאי :
צבי פרידלנד , רפאל קלצ'קין
בטלן א' :
דוד ורדי , רייקין בן-ארי , ברוך צ'מרינסקי , אברהם ברץ
בטלן ב' :
נחום צמח , בנו שניידר , ברוך צ'מרינסקי , שלמה ברוק
בטלן ג' :
משה הלוי , צבי בן-חיים , ישראל רובינצ'יק
חסידים :
אהרון מסקין , צבי בן-חיים , רפאל קלצ'קין , חנה הנדלר , צבי פרידלנד , ברוך צ'מרינסקי , ארי ורשבר , בנו שניידר , בנימין צמח , חווה יואלית , פאני ליוביץ , צבי רפאל , שלמה ברוק , יהושע ברטונוב , יצחק גולנד , אמיתי יעיש , אברהם ניניו , ארי קוטאי , שלמה בר-שביט , שרגא פרידמן , נחום בוכמן , שלמה ברטונוב , יצחק ברקת , מישא אשרוב , שמואל עצמון , אבנר חזקיהו , יהודה אפרוני

המשתתפים בכל ההפקות משנת 1922 ועד למועד הפקתו של ג'ו צ'ייקין ב- 1979 (כולל הופעה בתיאטרון האומות בפריס בשנת 1957).

 

 

"הדיבוק" הינה דרמה מיסטית יהודית על אהבה, מוות וגאולה.


חנן, תלמיד עני, אדוק של הקבלה, ולאה , בתו היחידה של  הסוחר העשיר ,סנדר, הובטחו זה לזו טרם נולדו.  

סנדר, מפר את ההבטחה ומשיא את בתו לבנו של איש עשיר .

שבור לב על אובדן אהובתו , מאמין  חנן בייאושו  כי ישיג את לאה ע"י ריטואלים אסורים ומת מייד בעקבות כך. ביום חתונתה עולה לאה אל קברו של חנן, והוא נכנס בה ודבק בה כדיבוק.  הכלה המדובקת נלקחת אל הרב עזריאל  ממירופול המצליח לאחר קרב לחיים ולמוות לגרש את רוחו של חנן מגופה של לאה, אך היא בראותה את רוחו פורחת ועולה לה, אינה מוצאת סיבה להישאר בעולם הזה ומחליטה ללכת אחריו אל העולם הבא .

 הדיבוק או בשמו המקורי בין שני עולמות מציב במרכזו עולמות חצויים השרויים במאבק תמידי: מוות מול חיים, נפש מול גוף, חומר מול רוח, גבר מול אישה. מאבק זה מתגלם בגורלם הטראגי של לאה וחנן, הנאבקים בחברה חומרנית על אהבתם הנצחית.



 

          נתן אלטמן, רישום תפאורה להצגת "הדיבוק"  - 1922

"שפת כתבי הקודש בפי המשחקים שהם מבטאים אותה במין מונוטוניות של מנגינת ימי הביניים, תשאיר בלב השומעים, רושם בל יימחה. זה ריתמוס תנועותיהם החי והמדוד וחושם הטבעי. זה צלצול קולם, אשר יש לשמוע בו כעין הבעה גרונית, יוסיפו לכל מהלך המשחק איזה יופי של קדושה.

בשפה זו עצמה, במבטא ספרדי, השתמשו בימים אלה בדיבור חי, העברים שם בפלשתינה, זו הארץ העתיקה-חדשה ההולכת ומחדשת כעת את ימי נעוריה. והנה אף פה, מעל מרום הבימה ייגלה לעינינו מראה ההתפתחות של חיי רוחם והתלבשותם וכמה מפליאנו ומכשפנו מראה זה.

זה לפני ארבע שנים, מת האיש ווכטאנגוב, אפס ביצירתו של משחק "הדיבוק" הנה הוא הולך ושב לעינינו על הבימה לתחיה מידי ערב וערב. כל תנועה ותנועה, של המשחקים, חותם חייו טבוע בה ומצבת זכרון נהדרה היא לו. בהתחלת החזיון יראה אמנם המשחק מעט מוזר לנו, אולם ביחד עם זה כאילו ידהימנו מייד ותחיל למשוך את לבנו בכבלי קסם עזים וכמו לפת ברשתו את כל ישותנו

"הצפירה". 7.10.1926.