היהודי זיס
מס' הצגה: 19
הצגת בכורה: 26/07/1933
מספר הצגות: 88

יוצרים


מאת :
ל. פויכטוונגר
תרגום :
מ. אבי-שאול
בימוי :
צבי פרידלנד
תפאורה ותלבושות :
עמנואל לופטגלס
מוסיקה :
א.ד. יעקובסון

שחקנים


יוסף זיס :
שמעון פינקל
נעמי :
חנה הנדלר
ר' גבריאל :
ברוך צ'מרינסקי
יצחק לנדאור :
מנחם גנסין
גברת זליגמן :
שושנה דואר
קרל אלכסנדר :
אהרון מסקין
מריה אוגוסטה :
תמר רובינס
הנסיך :
אברהם ברץ
לורד סופולק :
רפאל קלצ'קין
גנרל רמשינגן :
מנחם בנימיני
דום ברטולומי :
חיים אמיתי
הבישוף :
יהושע ברטונוב
מגדלנה סיביליה :
אינה גובינסקה
מוזר :
יעקב אביטל
שרטלין :
ארי ורשבר
קופנהופר :
שלמה ברוק
גרזיילה :
ניורה שיין
גברת זקנה :
תמימה יודלביץ
גברת ראשונה :
מ. סורוצקין
גברת שנייה :
שושנה דואר

סיפורו של יוסף זיס, יהודי -חצר שעלה לגדולה בארמונו של נסיך גרמני ששנאת ההמון גורמת להוצאתו להורג.

 

"היהודי זיס" הוא מחזה אקטואלי  למרות שהרקע שלו הסטורי.

 

העלילה מתרחשת בוירטמברג בשנים 1736/7 ובמרכזה עומדת אחת השאלות הכואבות ביותר של העם היהודי - כיצד אמור לנהוג היהודי בין הגויים ?

 

המחזה מציג שלושה טיפוסי יהודים :  היהודי המתבולל - זה הנותן את כל מרצו וכוחו לעם אחר (היהודי זיס) ; היהודי השומר  על המסורת והרוח של האומה (ר' גבריאל המקובל, דודו של זיס) ; היהודי הבריא והאידאליסט, הרוצה לבנות  וליצור למענו ולמען עמו (לנדאור )

 

סביב שלושת הדמויות  עולה השאלה עם מי הצדק ומה היא הדרך הנכונה.

 

התיאטרון בכלל ו"הבימה" בפרט לא אמורים לתת פתרון ותשובה ולהשאיר את ההכרעה ואת השיפוט לקהל.

 

דבר אחד ברור מעצם העלילה וזהו המסר של "הבימה" : היהודי זיס בעל רצון , אנרגיה וכוח אדיר באמצעותם הוא עושה משגה גדול בדרך חייו. בסוף הוא מוצא עצמו מודה על המשגה ולא נשאר לו אלא ללכת בהשלמה גמורה לקראת מותו.

צבי פרידלנד

"גדולים המה לבטי הרפטואר בתיאטרון העברי. המעבר מן המחזה 'רחב' אל 'היהודי זיס' מסמל זאת. אם המחזה הראשון היה בעיקרו בבחינת היסטוריה, הרי השני, אם כי אף הוא משקף עובדה היסטורית, הנה הוא ברובו מציאות אקטואלית והד קורות ימינו האחרונים שבאחרונים. הצגת 'היהודי זיס' לפי הפירוש הקולע של 'הבימה', ייחשב בלי כל ספק לאחד הכיבושים התיאטרוניים הנועזים ביותר. המחזה שופע מומנטים דרמתיים ואלו גובשו על הבימה מתוך חדירה עמוקה לעצם מהותם.

הצגת 'היהודי זיס' מתחילתה ועד סופה פרובלמטית היא, אולם מסביב לפרובלמטיקה, מתרקמת גם עלילת חיים גדולה אשר במרכזה הועמד היהודי זיס. מרגע הופעתו על הבמה ועד סיומו הטראגי הוא כובש את הצופה בכנות דמותו המסמלת. יישותו האנטלקטואלית וחירות הגזע העמוק שבו מהוות את הדיוקן הפלאי של היהודי הנצחי שפרץ את גדר הגטו, ניער מעליו מסורת דורות, קפץ במלוא אונו לתוך מערכות ההוויה הגויית, אולם לבסוף כל הבניין המפואר שלו, שהוקם, מתמוטט והוא עצמו קורע תחת המפולת.

המשחק בכללו הצטיין בשלמותו. בייחוד התבלטו מסקין, ברטונוב, בנימיני וברץ. אולם, במרכז המשחק עמד פינקל, היהודי זיס, שסמל ומציאות התלכדו בו באופן אורגני. הבינונו לרוחו האפלה של היהודי זיס, לדרכו הנלוזה ולמעשיו ההפכפכים. ראינו את שלהבתו הקדושה ואת ידיו הטמאות וסלחנו לו - כי יחד איתו עברנו על פני תהומות חייו - חיינו !

ש. אביהדה. "הפועל הצעיר". 1933