בת יפתח
מס' הצגה: 70
הצגת בכורה: 26/06/1943
מספר הצגות: 42

יוצרים


מאת :
ח בושביץ
עיבוד :
מ. ברוך
תרגום :
ש. שלום
בימוי :
ברוך צ'מרינסקי
תפאורה ותלבושות :
עמנואל לופטגלס
מוסיקה :
י. גורוכוב
תנועה :
גרטרוד קראוס


חניכי האולפן הדרמטי של תיאטרון הבימה:

 

יצחק שילה (שולמן)

            אלה ברגלס

            עדה טל (טרייבמן)

            גאולה אברבאיה

            

 

 

אגדה קדומה המתארת את ההתנגשות בין האהבה ובין האכזריות הלוהטת שמוצאת את פתרונה בקורבן בת למען אחדות העם ושלומו.

 

יפתח דן את בתו למוות. הבת, הקורבן, בוחרת בחיים. ארוסה מנסה להילחם ולערער על פסק הדין האכזרי.

 

אך לפתע משנה הבת את דעתה. היא מבינה שבכוח נדרו נחל אביה את נצחונו הגדול ביותר מול אוייבי העם. לו דרש אביה להקריבה ערב צאתו לקרב הייתה מסכימה לכך. 

 

לכן, מסקנתה של בת יפתח היא שאין הבדל בכך שדמה נדרש רק למחרת הקרב.

 

 דמה הוא דמו של העם והקרבתו למען העם ועתידו 

 

"לזכותו של הבמאי צ'מרינסקי יש לומר שלא אפיזודה תנ"כית בלבד הוצגה כאן כי אם ניתן רקע תנ"כי כללי : באמצעות התנ"ך ניתן גם הפירוש לתנ"ך. הקומפוזיטור גורוכוב קישט את העלילה במנגינות מזרחיות רבות רושם ורגש והצייר לופטגלאס יצר מסגרת אחידה, קדומה ברברית לתמונת הבמה, המזכירה לנו את הרלייפים של ארמונות מלכי ישראל בשומרון. גרטרוד קראוס הראתה שוב את כוחה כאמן הכוריאוגרפיה.

"במה". ספטמבר 1943

"צ'מרינסקי במאי ההצגה, עשה כמיטב כשרונו ונסיונו להפוך את הכוונה הטובה של המחברת ליצירה סצנית ותיאטרלית. אין ספק שמאמציו ראויים לשבח. לופטגלאס צייר כדרכו תפאורות מצויינות שציבען וריחן הפכו אילוזיה של קרטון לנוף צורב ספוג הסטוריה של מולדת ישנה-חדשה. גורוכוב חיבר מוסיקה שלקחה את הלב וצליליה וניביה התלכדו כאילו עם המקום והזמן. העברית של ש. שלום, ואין צורך להוסיף שזוהי הנאה נפשית עמוקה להאזין לצלילי עברית זו.

מסקין בתפקיד יפתח מזכר לנו את מסקין בתפקידיו הטובים ביותר. דומה שהתפקיד תפור לו על מידתו. פניה ליוביץ' כרעה תחת תפקידה ולא משום כובד המשא. ורשבר שיחק בכל ליבו והצליח ליתן לנו דמות נאמנה של חייל ואוהב. ורדי היה מצויין בתפקידו האנטיפתי.

א. אוריאל. מתוך עיתונות התקופה. 10.1943

בלי משים נתפסים להרגשה שבהצגת 'בת יפתח' הושקעו מאמצים גדולים - כולם שאפו לבצע את התפקיד המסובך והעדין שהוטל עליהם. נוגע ממש עד הלב באיזו מידה כל העובדים שקדו על עבודתם בהכנת ההצגה כי הרגישו שהפעם עליהם להראות את מלוא יכולתם. ואמנם התפקיד שהוטל עליהם היה קשה מידי : מחזה תנ"כי.

צר מאוד שכל המחזות המקוריים שהוצגו בשנים האחרונות בארץ עשויים מחומר לא דרמטי. מחבריהן רחוקים לעת עתה מהבנה אמיתית של דרמה מבחינת תוכנה העלילתי. גם המחזה 'בת יפתח' אינו מהווה יוצא מן הכלל. למרות כל ראוייה 'הבימה' לשבח על הצעד שהיא עשתה ועל עבודתה השקדנית. התיאטרון העברי בימינו מהווה מכשיר תרבותי ומוסרי גדול. הוא גם מוכן להיאבקות על פרצופו המקורי מבחינת המחזה, אך לעת עתה רבה הדרך.

ד"ר אמיל פויירשטיין. "גזית". 1943