השקיעה
מס' הצגה: 207
הצגת בכורה: 08/03/1965
מספר הצגות: 36

יוצרים


מאת :
יצחק באבל
תרגום :
אברהם שלונסקי
בימוי :
שרגא פרידמן
תפאורה ותלבושות :
נפתלי בזם
מוסיקה :
מאיר נוי
תנועה :
מיה ארבטובה

שחקנים


מנדל קריק :
שמואל רודנסקי
נחמה :
תמר רובינס
בניה :
שלמה בר-שביט
ליובקה :
נחום שליט
דבורה :
יעל דרוינוב
אריה לייב :
רפאל קלצ'קין
ניקיפור :
נחום בוכמן
מסייה בויארסקי :
יהודה אפרוני
פיאטירובל :
ברוך דוד
בן זכריה :
ישראל רובינצ'יק
פומין :
אברהם רונאי
פוטפובנה חולודנקו :
שושנה דואר
מארוסיה :
אוה ליאון,
ריאבצוב :
ארי קוטאי
מאיור פופיאטניק :
יגאל קלאוז
מדם פופיאטניק :
סבינה שיים
מיטיה :
ניסים עזיקרי
אורוסוב :
ישראל רובינצ'יק
בובריניץ :
חיים אמיתי
ויינר :
יהודה רובינשטיין
מדם ויינר :
ניורה שיין
קלאשה זוברובה :
דפנה סלנט
סיומקה טופון :
רולף ברין
החזן :
יהודה אפרוני
טורקי :
יהודה רובינשטיין
סוחר בהמות :
אברהם רונאי
ארוך הרגלים :
דוד מוכתר
גנבים :
חיים באשי , רמי דנון , אלכס אנסקי
מלחים :
יחיאל עוואד , דוד מוכתר
נערות בפונדק :
אופליה שטרל , ברוריה אביעזר , יעל יעקב
זמרים עוורים :
שלמה חרמון , הלל רווה , ויקטור שווארץ , חיים פורמן
איציק :
תקוה מור

 

בניה וליובקה, בניו של מנדל קריק, מבקשים להשיא את אחותם, דבוירה, בניגוד לרצון אביהם ולהשתלט על עסק ההובלות שלו. החתן המיועד בא אל ביתם להתוודע אל הכלה, אך ביקורו מופסק בגסות על-ידי מנדל הזועם.

אשתו נחמה מנסה לדבר אל לבו, לנהוג ככל האדם ולהכניס את בניו לעסק, הוא לא נענה  לתחנוניה.

מנדל מתהולל בפונדק. חולם לנסוע עם אהובתו הצעירה מארוסיה לבסארביה. מוכרת העופות פוטאפובנה, אמה של מארוסיה, עומדת מאחורי המזימה הנרקמת בפונדק, לפתות את מנדל השיכור למכור את העסק שלו : היא מקווה לזכות בכספיו תמורת בתה ומתפארת בעושר העומד ליפול בחלקה.

בשעת תפילת ערב-שבת בבית הכנסת נודע לבניה באקראי שאביו עומד למכור את העסק.

בניה וליובקה אורבים לאביהם. בתגרה המתפתחת בין מנדל לבניו מכים השניים את אביהם מכות רצח.

בניה משתלט על עסק ההובלות. פוטאפובנה, שחלומותיה התנפצו, באה לסחוט כסף ממנדל בטענה שבתה נכנסה להריון. מנדל המוכה מכיר בתבוסתו.

חגיגת האירוסין של דבוירה וחתנה, בנוכחות מוזמנים רבים : בניה מבקש להעמיד פנים שהעולם כמנהגו נוהג. כלפי חוץ הושב הסדר על כנו, כלפי פנים החורבן שלם.  

"מחזה המתאר את שקיעתו של מנדל קריק בעל אורוות סוסי תובלה באודסה של ערב המהפכה. זהו מחזה הכתוב בצימצום, חסר מונולוגים כמעט, שהדיאלוגים שלו משוננים ומלוטשים כיהלומים ושציור דמויותיו נפלא. התפיסה הספרותית שגילה שרגא פרידמן, הבמאי, וכן הליטוש הטכני של המיזנסצינות ושל הדמויות היו מופת לבימוי נאור, רב מעוף ובעל יכולת המחשה.

תמר רובינס גלמה דמות מרתקת של אישה נעזבת הנלחמת במשטמה איומה על כבודה. בר-שביט גילה הפעם משחק מהוקצע ורב רושם בתפקיד הבן הבריון השונא את אביו. דמותו הגרוטסקית של בויארסקי הועברה בהצלחה רבה על ידי יהודה אפרוני. שושנה דואר גלמה בכשרון רב את דמותה השפלה והחמדנית של מאדם חולודנקו. לסיכום מעטות הן ההצגות שהסרתן מעל הבמה קודם זמנן תהיה אבדה ציבורית כה גדולה, וכיוון שהאולם לא היה מלא כולו בהצגה בה נוכחתי, לא נותר אלא לחזור על דברים עתיקים : "מה לכם פוסחים על שתי הסעיפים" ?

"למרחב". דליה רביקוביץ'. 26.5.65

""'הבימה' נותנת לנו הצגה בינונית למדי, מלודרמה עממית החסרה את המעלות העיקריות של בבל. הוא כתב בסגנון טלגראפי, מרוכז למדי שאינו מתאים לבמה. רק שחקנים גדולים היו מסוגלים לעצב את הדמויות הללו בצורה מניחה את הדעת. שמואל רודנסקי חש את עצמו בכי טוב בתפקיד מנדל קריק והנבל הזקן מעוצב בצורה משכנעת. שושנה דואר מצטיינת במיוחד בתפקיד הצועניה. רפאל קלצ'קין מעצב דמות עדינה של שדכן-מלמד-חזן, דמות נוגעת עד הלב.

הצייר נפתלי בזם, פנים חדשות על הבמה, בנה במה תכליתית ונאה.

ד"ר א. פויירשטיין. "הצופה". 26.05.65