סטמפניו
מס' הצגה: 272
הצגת בכורה: 08/03/1972
מספר הצגות: 37

יוצרים


מאת :
שלום עליכם
תרגום :
אריה נבון , יעקב שבתאי
עיבוד ובימוי :
שמואל בונים
תפאורה :
אריה נבון
תלבושות :
עדינה רייך
מוסיקה :
דובי זלצר
תאורה :
נתן פנטורין

שחקנים


סטמפניוס :
ניסים עזיקרי
רוחלה :
לבנה פינקלשטיין
הבדחן :
רפאל קלצ'קין
מחציה, על התוף :
שמואל סגל
שייקה קלרינט :
ישראל רובינצ'יק
לייבוש, בס :
שי דנון
פריידל אשתו של סטמפניוס :
שלומית נתיב
ציפורה חותנתו :
דינה רויטקופ
מלכה חמותה של רוחלה :
עדה טל
אייזק בעלה של מלכה :
ליאו יונג
משה מנשה :
יצחק קלוגר
אברמל חבר :
ארי קוטאי
חיה אטל אשתו :
טוני זך
חיים גליק המחותן :
אליעזר יונג
רבקה המחותנת :
פנינה גרי
אליק החתן :
פנחס גולדברג
פרלה הכלה :
פנינה וילצ'ר
ציר ל המשרתת :
יעל בסיס
נערה בוורוד :
אורה פרוש
נערה בירוק :
אלומה שלום
נערה בצהוב :
אסתר אורגד
נערה בחום :
זכריה טובי
אורח בבז' :
בני אפולו
אורח בירוק :
ג'ורג' חשביה
קטעי סולו לכנור :
יצחק מרקוביצקי

יכול להיות, שבהרבה מקומות, כמו למשל בליטא, לא שמעו היהודים על אחד סטמפניו, ולכן יהיה להם השם עצמו מוזר - ויוצא דופן. לעומת זאת ידוע שם זה יפה מאוד אצלנו. בכל הסביבה של גלופסק, ממזפובקה ועד יהופיץ.

 

אין מה לומר, שבעיירות שלכם, בגנילופיאטסק, צוויאטישיץ וטונעיאדווקע - שם יודע כל ילד - מי היה סטמפניו, מהיכן מוצאו ומה הוא יחוסו.

אבל לא רק סטמפניו הוא המיוחס היחיד כאן. כוונתי הייתה ליצור ברומן שלוש דמויות, או, כפי שקוראים לזה "גיבורים ראשיים : את האמן היהודי "סטמפניו" עם כנורו, את הבת היהודיה, רוחל'ה היפה עם נאמנותה היהודית ואת האשה היהודיה פריידל, עם כישרונה המסחרי וחולשתה לכסף.

 

שלום עליכם

 

סטמפניו הוא כנר מחונן, ראש להקת " כליזמרים" הנודדת מעיר לעיר ומופיעה בשמחות. נגינתו מכשפת את מאזיניו ובמיוחד את המאזינות. אחת מהן, רוחל'ה היפהפיה, נלכדת ברשתו של סטמפניו המסעיר הרבה יותר מבעלה הקרתני. לאחר תקופת חיזורים מרגשת בין שני הצדדים, בוחרת רוחל'ה לחיות לצד בעלה והכנר נאלץ לחזור לפריידל אשתו. 

 

כהולל ורודף נשים ממשיך סטמפניו להפיל ברשתו בכל  פעם אישה אחרת ועל כך גם נענש.

 

 

 

Stempeniu

 

By Shalom Aleichem

Play no. 272

Opening show :  08/03/1972

 

 

 

Creative team

 

 

Hebrew Version: Jaacov Shabtai

Adapted and Directed by: Shmuel Bunim

Sets: Arie Navon

Costumes: Adina Reich

Music: Dov Seltzer

Lighting: Natan Panturin

 

 

 

Cast

 

 

 

Stempeniu: Nissim Azikri

Rochele:  Levana Finkelstein

The Badchan (Entertainer):  Raphael Klatzkin

Mahtche The Drummer: Shmuel Segal

Shaike The Clarinetist: Israel Rubintchik

Leibush The Bassist: Shai Danon

Freidel, Stempeniu's Wife: Shlomit Nativ

Zipora, Stempeniu's M.in Law: Dina Roitkop

Malka, Rochele's M.in Law: Ada Tal

Aisik, Malka's Husband: Leo Young

Moishe Menashe, Rochele's Husband: Ishak Kluger

Avreml: Alex Kutal

Chaia Etet His Wife: Toni Sach

Chaim Glick: Eliezer Joung

Rivka:  Pnina Gari

Elick, The Bridegroom: inhas Goldberg

Perele, The Bride:  Pnina Wilcher

Zirl, The Maid: Jael Bassis

Girl in Rosa:  Ora Frosh

Girl in Green:  Aluma Shalom

Girl in Yellow:  Ester Orgad

Girl in Brown:  Zeharia Tubi

Girl in Beige:  Beny Apolo

Girl in Green:  George Hashaviah

 

Stempeniu inherited his name from his  late father who was a "Klesmer" called Berl-Bass or Berl from Stempeniu, a little village near Mazepovka. Not only the name but the profession has been passed down from father to saon for generations. Stempeniu is a violinist – not another charlatan scraper. He is a master A miracle worker! To hear Stempeniu play is a great privilege for every Jew. Stempeniu is already married to Freidel as the story begins, but before his marriage he was known in every town and village where he played with his company as a great woman chaser, and has left broken hearts and sad eyes everywhere.

A wedding in Mazepovka – Haim Glick is giving his daughter Perele to Elick, the son of Isaac and Malka. In honour of this occasion Stempeniu and his company are invited to play at the wedding. Stempeniu meets Rochele who is married to Moishe Menashe the other son of Isaac and Malka, and falls in love with her at first sight, as they say. He begins to court her, comes to her house on the Sabbath after lunch when all the people of Mazepovka are asleep and invites her to go for a walk down Monastery Street in the evening. He passes in front of her window with all his Klesmers. Rochele, who has never known love, tries to escape his attentions, but slowly he wins her heart. Stempeniu's love for Rochele grows and grows. He decides to run away with her to Odessa, which is in his eyes is the symbol of the great outside world – and to discover the great music there. He feels smothered Mazepovka – married to the despotic, Freidel – and sees the beginning of a new chapter in his life in Rochele.      

 

"האם מקרה הוא זה שבין מאות סופרינו בשתי השפות, עברית ויידיש, שעמלו רבות במאה השנים האחרונות זכה דווקא שלום עליכם לכתר הראשונות מבחינת פופולאריות. מדוע היה זה הוא דווקא שהצליח לפרוץ את תחומיה הצרים של שפה מדוברת על ידי מיעוט אפסי כמעט? מכיוון שהוא היהודי ביותר ובשל כך גם האנושי ביותר. האם חסרים אנו סיפורת ביקורתית על הגולה ?

מנדלי, ברדיצ'בסקי, ביאליק, ברנר, גדולים משלום עליכם בנידון זה, עמוקים יותר, הם נגעו בשורשי ההוויה היהודית. והנה, צא וראה : הם כולם אינם אלה עבר רחוק, בשעה ששלום עליכם הינו הווה קרוב. עדים אנו לכך שיצירה המושתתת על קיום חולף, הופכת בת קיימא וקיימת בזכות עצמה. שלום עליכם מלא חיוניות, ההומור שלו אמיתי. לא קריקטורה, לא סרקאזם. אלא צחוק טוב מתוך לב טוב ומתוך חמלה רבה.

"ד"ר. א. פויירשטיין. "הצופה". 10.04.1972

"בדומה לשלום עליכם, ניגש גם בונים אל הנושא ואל דמויותיו, גישה רכה של אוהב. והוא הצליח להעביר את הרגש הזה אל תוך אולם הצופים בהעמידו הצגה שוטפת וקלילה, משרה רוח טובה ועונג. השחקנים רואיים לשבח כולם, מי על תפקיד אופי ומי על תפקיד הווי. נסים עזיקרי, בתפקיד הכנר הכליזמר, עיצב דמות של טורבדור כפרי, חינני ושובב, נסחף על כורחו ביצריו, מחיק אל חיק. דווקא בגלל היותו לא "אידישאי" אלא אחר, כאילו קצת "גוי", נוצר כעין ניכור שהעלתה את תפקידו מן המקומי אל האוניברסלי והגביר את רושמו.

דובי זלצר, חיבר את המוסיקה המלווה את העלילה כמעט לכל אורכה. בשאבו מן הנסיון הרבה שצבר בהלחנת מוסיקה עממית-יהודית, יצר תוספת של מימד להצגה שהייתה לגוף אחד עימה ובלעדיה אין להעלות כלל את הערב על הדמיון. נציג מובהק של העיירה היהודית, הנושנה, על צליליה והעוויתיה, היה רפאל קלצ'קין, בתפקיד מלא רגש ושובבות של בדחן. עזר כנגדו, היה שמואל סגל, בתפקיד המתופף שבחבורת הנגנים, אף הוא בסגנון אידי עסיסי.

דמות שונה מן הכל גילמה לבנה פינקלשטיין, בתפקיד רוחל'ה, האשה הנשואה הצעירה. היא נסכה בדמות זו, נוי ועוצמה, גם ברגעי החולשה היפה עד לסוף המר. עדה טל, בתפקיד חמותה של רוחל'ה, שלטה על הבמה שליטה רהוטה, כיאות לדמות המסורתית של החותנת.

נחמן בן-עמי. "מעריב". 9.04.1972