דרייפוס
מס' הצגה: 301
הצגת בכורה: 12/08/1975
מספר הצגות: 13

יוצרים


מאת :
ז'אן קלוד גרומברג
תרגום :
תרצה אתר
בימוי :
לאונרד שך
תפאורה ותלבושות :
יוסף קרל


 במאי להקת שחקנים חובבים בעיירה יהודית בפולין, בין שתי המלחמות,  מחליט להעלות מחזה פרי עטו המשחזר את פרשת דרייפוס.

 

וכך בהצגה בתוך הצגה,בריחוק של זמן ומקום,  אנו עוקבים אחרי חבורת השחקנים הקטנה העוסקת בחזרות נמרצות על "דרייפוס". אלא שהחזרות נתקעו במבוי סתום. האנשים הקטנים של ה"תיאטעאר" בשטעטעל אינם מצליחים לחדור ולהבין את הדמויות שעליהם לגלם.

 

צרפת רחוקה כמעבר לערי החושך, ומשפט דרייפוס שהתנהל ארבעים שנה קודם לכן נשכח כמעט לחלוטין, שלא לדבר על כך שהענין כולו נראה להם בלתי אמין ומצוץ מן האצבע.

 

"ז'אן קלוד גרומברג כתב הצגה על אודות הצגה. קבוצת שחקנים חובבים בעיירה יהודית בפולין מכינה מחזה שכתב הבמאי הצעיר שלה על פרשת דרייפוס. החיים משתלבים אירונית בעלילה המוצגת שעל הבימה - ב'הבימה'. לא ראיתי עד כה את ההצגה אשר סביבה התעורר רעש בשל ביקורות נזעמות שהתפרסמו. מכל מקום ראיתי את המחזה מוצג בגרמניה דווקא, ואני יכול להעיד שזהו מחזה מצויין, אירוני ומשעשע שראוי לו ביותר לעלות על הבימה העברית . כאמור, לא ראיתי עדיין כאן את ההצגה, אך אני בטוח שאם יש טענות, הרי הן מכוונות לביצוע בלבד.

גיורא מנור. "על המשמר". 27.08.1975

"חבל היה לבזבז כוחות ממדרגה ראשונה כמו ליא קניג ושמואל רודנסקי למחזה שרמתו הספרותית נמוכה כל כך. אין צורך לומר ששניהם מוציאים את המקסימום מתפקידיהם. ליא קניג, קצרה תשואות במונולוג שלה באמצע ההצגה ותגובותיו של רודנסקי למכתב מוורשה הם מלאכת מחשבת. הוא גם קומי מאוד בתפקיד הכומר, אולם כל זה חומר ברמה כה נמוכה שאסור היה להביאו לבית תיאטרון לאומי.

ד"ר אמיל פוירשטיין. "הצופה".24.09.1975